פלסטינים בחו"ל: ההנהגה הפלסטינית לא מייצגת את כולנו
פלסטינים החיים בחו"ל מעוניינים להשמיע את קולם בקבלת ההחלטות הפלסטינית, וטוענים כי לרשות הפלסטינית ולארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) אין זכות לדבר בשם כל הפלסטינים.
בשנת 2017 הודיעה חלק מהאוכלוסייה הפלסטינית המתגוררת מחוץ לגדה המערבית ולרצועת עזה על הקמת קבוצה בשם "הוועידה העממית לפלסטינים בחו"ל". הארגון, המתיימר לייצג 7-6 מיליון פלסטינים הפזורים ביותר מ-50 מדינות, מתנגד נחרצות להסכמי אוסלו, שנחתמו בין ישראל לאש"ף ב-1993, ותומך ב"התנגדות" נגד ישראל. ראשי הארגון אומרים כי המניע העיקרי להקמתו הוא "דחיקתם לשוליים" של הפלסטינים בחו"ל מאז חתימת הסכמי אוסלו.
לפני ההסכם הייתה הסכמה חלקית בקרב הפלסטינים שאש"ף הוא "הנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני". אולם לאחר חתימת הסכמי אוסלו עברה הנהגת אש"ף מתוניס וממדינות ערביות נוספות לגדה המערבית ולרצועת עזה. ככל שאש"ף החל לרכז את עיקר מאמציו בפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה, הלכו והתדרדרו קשריו של הארגון עם הפלסטינים בחו"ל. בשלושת העשורים האחרונים, הוועד הפועל של אש"ף, גוף מכריע בקבלת ההחלטות באזור, ומוסדות אחרים הקשורים לארגון נפגשו באופן קבוע ברמאללה. לאש"ף כבר אין משרדים ברוב מדינות ערב.
יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, המשמש גם כיו"ר הוועד הפועל של אש"ף, וכמה בכירים נוספים באש"ף זועמים על הקמת הוועידה העממית לפלסטינים בחו"ל. הם רואים במעמדו של אש"ף כ"נציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני" איום ישיר מצד הארגון. הם מודאגים גם מעמדותיו הקיצוניות של הארגון שאימץ מאז הקמתו, ובמיוחד מהתנגדותו להכרה בזכות קיומה של ישראל ולמחויבותה ל"מאבק המזוין" נגד ישראל.
נציגי הגולים הפלסטינים טוענים כי מנהיג אש"ף לשעבר, יאסר ערפאת, לא היה רשאי "לוותר על 80% מאדמות פלסטין" כאשר הכיר בזכות קיומה של ישראל. יתר על כן, הם טוענים כי לערפאת לא הייתה זכות לנטוש את "המאבק המזוין" באמצעות תיקון כביכול של אמנת אש"ף זמן קצר לאחר חתימת הסכמי אוסלו. עוד הם קובעים כי הנהגת אש"ף אינה מוסמכת לוותר על "זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים וצאצאיהם לבתיהם הקודמים בתוך ישראל.
הוועידה העממית לפלסטינים בחו"ל, המאשימה את עבאס ב"חטיפה" ו"החלשה" של אש"ף, דרשה רפורמות נרחבות באש"ף, אך ללא הועיל.
שתיים מהמטרות המוצהרות של הארגון הן "מעורבות במפעל הציוני" ו"תמיכה בהתנגדות" בתוך הגדה המערבית וברצועת עזה. הגדרה סטנדרטית של "התנגדות" היא שימוש באלימות של חמאס, הג'האד האסלאמי הפלסטיני וקבוצות טרור אחרות נגד ישראל. עבאס טוען כי הוא מעדיף רק "התנגדות עממית" בדרכי שלום נגד ישראל ולכן רואה במחויבות הארגון ל"מאבק המזוין" אתגר אישי עבורו.
בהתחשב בכך שהוועידה העממית לפלסטינים בחו"ל הוקמה באיסטנבול, גורמים ברשות הפלסטינית משערים כי טורקיה, יחד עם קטאר, היא התומכת העיקרית שלה. קטאר וטורקיה תמכו ועודדו את חמאס, שלוחה של ארגון האחים המוסלמים, במשך זמן רב. כיום, משרדי הוועידה העממית לפלסטינים בחו"ל ממוקמים במרכז אלזיתונה ללימודים וייעוץ בבירת לבנון ביירות, שם מתקיימת מיליציית הטרור חזבאללה הנתמכת על ידי איראן כמדינה בתוך מדינה.
מאז תחילת המלחמה בין ישראל לחמאס הביעה הועידה העממית לפלסטינים בחו"ל תמיכה ב"התנגדות" הפלסטינית ברצועת עזה וקראה לפלסטינים לנצל את התמיכה העולמית בהם, בעיקר בקמפוסים בארה"ב, כדי להחריף את המערכה הדיפלומטית והמשפטית נגד ישראל בזירה הבינלאומית.
לעת עתה, לא נראה כי נציגי הפלסטינים בחו"ל מעוניינים לקחת על עצמם תפקיד כלשהו בפיקוח על ענייני רצועת עזה לאחר המלחמה. במקום זאת, הם מאמינים שעל הפלסטינים להשקיע את מרצם ומשאביהם בקמפיין בינלאומי לדה-לגיטימציה ולבידוד ישראל. בנוסף, הם דורשים שינוי מוחלט של המבנה הפוליטי הפלסטיני, שיכלול את הדחתם של אבו מאזן בן ה-88 ורוב מקורביו.
ב-28 ביוני 2024 התכנסו באיסטנבול כמאתיים נציגי הועידה העממית למען פלסטינים בחו"ל לסימפוזיון שבמרכזו דיון בתוצאות המתקפה של חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023. הדוברים באולם הסכימו כי הפיגוע זירז "הישגים" רבים עבור הפלסטינים, כולל הפגנות סטודנטים אנטי-ישראליות בארה"ב, עלייה בתשומת הלב הבינלאומית לסוגיה הפלסטינית, "פילוג" החברה הישראלית סביב המלחמה וסוגיית 120 בני הערובה הישראלים המוחזקים ברצועת עזה.
קשה לראות כיצד עבאס או כל מנהיג פלסטיני אחר יכול להתעלם מקולותיהם של גולים פלסטינים. פלסטינים אלה שולחים מסר לעבאס ולמנהיגים פלסטינים אחרים כי הם אינם מוסמכים לחתום על הסכם שלום כלשהו או לעשות ויתורים כלשהם לישראל בשם מיליוני פלסטינים בחו"ל שעמדותיהם נראות תוקפניות יותר כלפי ישראל.