top of page
ניתוחים ומחקרים אחרונים: תגובות בינלאומיות להפרות הרש״פ
חיפוש לפי:
תוצאות
5
האוניברסיטה האסלאמית ברצועת עזה, המהווה מעוז מובהק של חמאס, נהנית מסיוע ארוך שנים של האיחוד האירופי
האוניברסיטה האסלאמית ברצועה הינה מוסד אקדמי, בעל זהות אסלאמית רדיקלית, המהווה משנותיה הראשונות מעוז חמאס. באוניברסיטה צמחה הנהגת תנועת חמאס לדורותיה, הצבאית והמדינית, וחמאס מקיימת בין כתליה פעילות פוליטית, אידאולוגית וצבאית. האוניברסיטה האסלאמית נהנית מסיוע ארוך שנים של האיחוד האירופי, המתבטא בשילוב האוניברסיטה בפרויקטים הממומנים ע”י האיחוד ובחילופי סטודנטים ואנשי אקדמיה. זאת, למרות שהאיחוד רואה בחמאס ארגון טרור. סיוע האיחוד האירופי לאוניברסיטה האסלאמית ברצועה הינו חלק מהסיוע המועבר ל”פלסטין” (קרי, לרשות הפלסטינית) באמצעות נציג האיחוד היושב בראמאללה, הגם שהאיחוד האירופי מודע לכך, שאין לרשות הפלסטינית השפעה ממשית על הנעשה בין כתלי האוניברסיטה האסלאמית בעזה.
מרכז המידע למודיעין ולטרור
10.9.20
ארה"ב: בית הנבחרים מעביר את חוק טיילור פורס
וושינגטון הבירה - היום, בית הנבחרים העביר את H.R. 1164, חוק טיילור פורס. הצעת החוק, שנקראה לכבודו של יוצא צבא אמריקאי שנהרג במתקפת טרור בישראל, מגבילה את הסיוע של ארה"ב לרשות הפלסטינית, אלא אם כן היא תפסיק לסבסד טרוריסטים באמצעות שכר כדי להרוג מדיניות.
קונגרס אמריקאי
12.5.17
הארגון הצרפתי האנטי-ישראלי EuroPalestine, הנוטל חלק במתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל, שיגר משלחת מטעמו, שנכנסה לרצועת עזה דרך מעבר רפיח.
ארגון צרפתי אנטי-ישראלי, בראשות אוליביה זמור, פעילה צרפתייה יהודיה המזוהה עם השמאל הקיצוני. ארגון זה עמד בראש שלושה ניסיונות לשגר אלפי פעילים בו-זמנית לישראל דרך נמל התעופה בן-גוריון (יולי 2011, אפריל 2012) ודרך גשר אלנבי (אוגוסט 2012). שלושת האירועים הללו, שנועדו לעורר פרובוקציה תקשורתית במעברי הגבול ולהביך את ישראל, לא זכו לתהודה לה ציפו המארגנים. האירוע האחרון מסוג זה בגשר אלנבי נכשל לחלוטין ולא זכה להד תקשורתי. כמו כן עוסק הארגון בשגרה בפעילות להחרמת ישראל במסגרת קמפיין ה-BDS.
מרכז המידע למודיעין ולטרור
31.12.12
מאבק ברדיקליזציה כאמצעי למניעת טרור: ישראל לעומת העולם
תוכניות למאבק ברדיקליזציה עוסקות בתהליכים חברתיים שיוצרים נטייה לאלימות פוליטית, ובחלק ניכר מהמדינות בעולם הן נכללות במאבק בטרור. תוכניות למאבק ברדיקליזציה נפוצות ברחבי העולם ככלי שהאפקטיביות שלו נבדקה והוכחה, ובשל צמצום הנזקים האגביים הן גם עשויות להיות כלי בעל תועלת משולשת: יותר ביטחון, פחות הפרת זכויות אדם ואופק משופר לפיוס ולשלום. למרות זאת אין שום מידע זמין על מדיניות כוללת ומקיפה בתחום בישראל. מדובר בלקוּנה בעייתית, הן בהיבט של אלימות המגיעה מצד פלסטינים אזרחי ישראל והן בהיבט של אלימות מצד התאגדויות קיצוניות של יהודים. הנתונים שנאספו מרמזים כי ראוי לשקול הקמה של גוף ממשלתי בישראל שמטרתו חקר הרדיקליזציה ומאבק בה.
המכון למחקרי בטחון לאומי, יריב מוהר, איה שושן
bottom of page